ביטוי ביטוי "גברת צעירה מוסלין" נפוץ פחות ופחות בלקסיקון הרוסים. אבל אפילו לפני 200 שנה, ביטוי התפס הזה היה פופולרי להפליא ואפיין קטגוריה מסוימת של צעירים. זה היה שמם של נשים אצילות צעירות שהתעניינו אך ורק באירועים חברתיים ובאופנה.
מקור הביטוי המכונף
הביטוי "גברת צעירה מוסלין" הופיע בשפה הרוסית במחצית השנייה של המאה ה -19. מקורו בשמו של בד יקר וקל מאוד - מוסלין. בבדים גזיים החוטים אינם נצמדים זה לזה בחוזקה, ישנם פערים ביניהם, שיעניקו להם אווריריות ושקיפות מיוחדים. גזה שייך לאותה קבוצת חומרים, אך בניגוד למוצלין, הוא פשוט וזול יותר. קיסיה פופולרית מאוד במזרח, שם שורר אקלים חם, היא מצילה את החדר ומכניסה אוויר להיכנס. וילונות ווילונות מבד זה מוסיפים לחדר מסתורין ואקזוטיות. גם כיום משתמשים במוסלין לקישוט חלונות; בדים מהודו, סין, טורקיה ואיטליה פופולריים במיוחד.
בימים ההם נעשה שימוש נרחב במוסלין ליצירת בגדי נשים. שירותים לנשים העשויים מבד זה העדיפו נשים אצילות צעירות רוסיות, שכונו "נשים צעירות". הבנות ניסו לעקוב אחר כל מגמות האופנה האחרונות ולהיראות נפלאות. קיסיה התאימה במיוחד לנערות צעירות, נשים מבוגרות העדיפו בדים צפופים יותר. די להיזכר בשמלה הלבנה המעוטרת בקשת סאטן ומיועדת לכדור, עליה כותבת יקטרינה סושקובה, גברת ליבו של מיכאיל לרמונטוב הצעיר. "השמלה בצבע ירוק תפוח" של הדמות הראשית של הרומן "נעלם עם הרוח" נתפרה מטרלטן - מגוון מוסלין. פופולריים במיוחד היו בדים עדינים בגוונים חיוורים אופנתיים, שאפילו שמות היו קשים לעלות עליהם - - ניקולאי וסיליביץ 'גוגול ציין באופן אירוני בשיר "נשמות מתות".
שימוש בספרות
הביטוי "ילדת מוסלין" מוזכר לראשונה בעבודתו הספרותית של ניקולאי פומיאולובסקי. גיבורת הסיפור "אושר בורגני" (1861) ליזבתה ארקדיבנה פונה לזעם אל האצולה הצעירה לנוצ'קה, שגדלה במחוזות. בעלת הקרקע מדברת על כמה שהיא מצטערת להסתכל על בנות כאלה, איך היא מופתעת מ"התפתחות ומריקנות מדהימים שלהן!.. "הביטוי" ילדה מוסלנית "הפך להיות התגלמות של אנשים לא יפים, אינטליגנטים מדי, קלילים אבל לא מסוגלים לרגשות חזקים. מוצאם האצילי ואופיים הפגיע לא איפשרו להם לעשות מטלות בית. הם לא עבדו, לא למדו, חלמו על מתנות וחיכו לנישואין מוצלחים. על "יצורי מוסלין" כתב פומיאולסקי כי הם "תמיד חולמים, תמיד משחקים …".
הביטוי נכנס במהירות לספרות. זה היה פופולרי על ידי המבקר דמיטרי פיזארב, שהעט שלו היה "הרומן של ילדה מוסלנית" (1865) - סקירה על עבודתו של פומיאולובסקי. היחצן פרסם אותו במהדורת "המילה הרוסית". ולאחר שחרורו של מאמרו של ניקולאי שלגונוב "בטלת נשים", הביטוי הביטוי "גברת צעירה מוסלין" הופיע ביצירותיהם של סופרים, משוררים ופובליציסטים רבים. מחבר הרומן "חושך מצרי" (1888) וסבולוד קרסטובסקי הכניס את המושג "זבל מוסלין" לשפתיים של גיבוריו שלו. מאוחר יותר הופיע ביצירותיו המונח "מוסלין", על מנת שהגיבורה תזכה בכבודם של אנשים הגונים הומלץ להם להיפטר ממנה. פראזולוגיזם קיים בתושבי האי (1866) מאת ניקולאי לסקוב והניהיליסט (1884) מאת סופיה קובלבסקאיה. "הנשים הצעירות של הקיטי" מוזכרות על ידי פיוטר בובורקין בדקיי (1884) ואלכסנדר קופרין במולוך (1896).
פירוש יחידות ביטוי
במילון ההסבר של ולדימיר דאהל (1881) נעדרת יחידה פרזולוגית, אך בה ניתן למצוא את המילה "מוסלין". הלקסוגרף המפורסם מתאר אותה כ"דנדי ".הביטוי "גברת צעירה מוסלין" לא נשכח אפילו במהלך ההיסטוריה הסובייטית. במילון שערך אושקוב (1935) משמעותו נשמעת כך: "ילדה חמודה ומוגבלת", שגדלה על פי כללי אבות. סרגיי אוז'גוב (1949) משלים את ההגדרה של אדם כה צעיר עם "השקפתו של פיליסט."
רבים, לאחר ששמעו את היחידה הביטויית הזו, הבינו אותה בטעות כ"גברת ג'לי ". אחד המקרים המוזרים האלה מתואר בספר הפופולרי לילדים מאת אדוארד אוספנסקי "דוד פיודור, הכלב והחתול."
מה לעשות עם "ילדת טורגנייב"
רבים רואים תכונות נפוצות בשני הביטויים הללו. הדבר העיקרי שמאחד אותם הוא חידוד הטבע. גיבורותיה של טורגנייב הן נשים צעירות שגדלו באחוזות מרוחקות, עליהן לא הופיעה השפעתה המזיקה. הם טהורים, צנועים ומשכילים. נערות כאלה מתאהבות, ואז עוקבות נאמנה ונאמנה אחר האידיאל שלהן כל חייהן. יש להם כוח מוסרי רב ומתגברים על מכשולים. זה בדיוק מה שחסר ל"גברות המוסלין ", שהן מלאכותיות במרדף אחר אופנה ואיבדו את מקוריותן.
בתקופה הסובייטית
הביטוי הביטוי "גברת צעירה מוסלין" שיקף סביבה חברתית מסוימת בעידן הסובייטי החדש. במאמרו של בוטקביץ ', "בבית ספר לנשים", נדונו המטרות העיקריות של מוסד חינוכי לנשים: לחנך פטריוט אמיץ וחרוץ, ולא "לגרום לבנות סובייטיות לעסוק בנות צעירות".
בשנות ה -60 הייתה דעה יציבה שהמונח "גברת צעירה מוסלנית" מבטא את הזלזול של צעירים סובייטים מתקדמים כלפי "נשים שטחיות ולא מפותחות". הביטוי הפראולוגי אפיין בצורה קוסטית ואירונית את הטיפוס הנשי, שטיפח התרבות האצילית. אך בהדרגה הצבעים הבהירים של היחידה הפראולוגית התחילו לדעוך ולאבד את האקספרסיביות שלהם.
"גבירות מוסלין" מודרניות
כיום אי אפשר לפגוש בחורה שקיבלה חינוך אצילי קלאסי. ותלבושות מוסלין אינן נפוצות. לכן הביטוי "גברת מוסלין" איבד את משמעותו המקורית. פראזולוגיזם קיים בלקסיקון המודרני, אם כי הוא זכה לקונוטציה שונה לחלוטין. כך, למשל, אם נציג גבר מיילל ונותן פורקן לדמעות, נאמר לו שהוא מתנהג "כמו ילדה" או "צולע כמו ילדה מוסלנית". אפילו ילדים יודעים שצריך לאסוף גבר, ודמעות לא מתאימות לו.
בחברה המודרנית, יפהפיות זוהרות החליפו נשים אצילות ובורגניות. יש הרבה בלונדיניות ביניהן, ולכן הביטוי "גבירות מוסלין" מתייחס אליהן בעיקר. מקובל בדרך כלל שבלונדיניות אינן רק בעלות צבע שיער מסוים, אלא מצב נפשי אופייני. עבור נערות כאלה, העיקר הוא היופי שלהן, בכך הן רואות את הייעוד שלהן. וזה לא משנה שמישהו אחר יכיל את היופי הזה. בהיותם משכילים מספיק, הם יודעים מעט ואינם מעוניינים בהרבה, יתר על כן, הם מראים חוסר יכולת מוחלט להסתגל למצבי חיים. עם זאת, בקרב בעלי צבע השיער הבהיר יש נשים מצליחות ואינטליגנטיות, אך הפולקלור כבר מזמן הפך את הבלונדיניות לגיבורות של בדיחות וכינה אותן "גבירות מוסלין".
לעיתים קרובות נערה גחמנית או צעיר שמייבב ומביע אי שביעות רצון מכונים לעתים קרובות "גברת מוסלין". הוא מתלונן כל הזמן על בעיות קלות ומרוחקות לעתים קרובות ועל אי נוחות. לפעמים ביטוי זה נקרא אדם מפונק שחושש מכל קשיים. לדוגמא, אדם כה חלש וחסר איזון נראה קר אפילו בחדר חם.
כמו כן, היחידה הביטויית מאפיינת את התנהגותו הבלתי ראויה של אדם במצבים שונים. דוגמה תהיה סטודנט שמתחנן להעריך יתר על המידה את הידע שלו, ועושה זאת מול חבריו. יש כדורגלנים שמקבלים פנדל, מנסים להשפיע על השופט באמצעות משחק.המשפט "אה, את ילדת מוסלין!" נשמע פוגע במיוחד אם זה פונה לגבר.
בתקופתנו החל להשתמש בביטוי בתדירות נמוכה יותר, אך לא הפך לארכאיזם. אחרי הכל, השפה לא מתעדכנת במהירות כמו דגמי מכוניות ומכשירים אלקטרוניים. משמעות הדבר היא כי לביטוי התפס יהיה חיים ארוכים יותר מחידושים של מחשבה טכנית. לאחר שהגיע מחיים קדם-מהפכניים, הוא שרד בשפה הרוסית, אם כי רכש צבעים חדשים. פרזולוגיזם לא נמצא רק בתקשורת היומיומית, אלא הוא משמש בקלות גם על ידי סופרים מודרניים.
