סוף הרכבת העולמית (אל טרן דל פין דל מונדו) או הרכבת הדרומית טיררה דל פואגו (Ferrocarril Austral Fueguino (FCAF)) היא רכבת צרה במחוז טיירה דל פואגו, ארגנטינה, שעדיין משתמשת בקטר אדים. הוא נבנה במקור לשרת את הכלא באושואיה, בפרט להובלת עצים. כעת היא פועלת כרכבת היסטורית בפארק הלאומי טיררה דל פואגו. היא נחשבת למסילת הברזל הדרומית ביותר בעולם.
הִיסטוֹרִיָה
בסוף המאה ה -19 נבנתה מושבה מתקנת על ארכיפלג טיררה דל פואגו, האסירים הראשונים הגיעו לשם בשנת 1884. בשנת 1902 החלה בניית מתחם של מבנים לאנשי שירות, וכן הוקמה מסילה על לוחות עץ להובלת חומרים, בעיקר אבנים, חול ועץ. כוח המשיכה המקורי של מסילת הברזל היה שוורים, שמשכו את הקרונות לאורך פסי מד צרים שנפחו פחות מ -1 מ '(3 רגל 3 3/8 אינץ'). בשנת 1909 הודיע ראש המושבה לממשלת ארגנטינה על הצורך בשיפור הרכבת, ובשנים 1909-1910 נסללו פסי קיטור חדשים, ברוחב 600 מ"מ (1 רגל 11 5 אינץ '). מסילת ברזל מחודשת זו חיברה את המושבה עם הייעור ורצה לאורך קו החוף לעיירה אושואיה, שנבנתה והתפתחה במהירות. הרכבת נודעה בשם "רכבת האסירים" (בספרדית: Tren de los Presos) והעבירה עצים לעיר, הן לבנייה והן לצרכים ביתיים.
עם פינוי היערות שמסביב, הרכבת עברה בהדרגה ליבשה, לאורך עמק נהר פיפו. הקמת הרכבת נתנה תנופה להרחבת המושבה והעיר.
בשנת 1947 נסגרה מושבת העונשין ובמקומה הוקם בסיס ימי. שנתיים אחר כך, בשנת 1949, רעידת אדמה בטיירה דל פואגו הרסה את רוב הכביש, אולם הממשלה עשתה מאמצים לפנות במהירות את הקו ולהשיב את חיבור הרכבת. עם זאת, קו הרכבת התגלה כלא משתלם ובשנת 1952 הוא נסגר.
תחיית הדרך כאתר תיירותי
בשנת 1994, הרכבת נבנתה מחדש עבור מד של 500 מ"מ והיא החלה לעבוד שוב, אם כי בהשוואה לעברה בכלא, בצורה יוקרתית בהרבה - עם שמפניה ומסעדה. בשנת 1995 נרכש לרכבת בבריטניה קטר קיטור חדש מדגם 2-6-2T, ושמו "קמילה", ודגם אחר, ארגנטינאי 4-4-0, שקיבל את השם "פורטה". בנוסף לקטורי קיטור, נרכשו לרכבת שלושה קטרי דיזל נוספים ושני קטרי קיטור של מערכת גאראט. בשנת 2006 הופיע ברכבת קטר קיטור נוסף ששמו "זובטה", לכבודו של הקטור רודריגז זובטי, בונה ספינות והפופולרי הראשון בתיירות בטירה דל פואגו.
ברכבת המחודשת יוצאות רכבות מתחנת סוף העולם (כ -10 ק מ משדה התעופה אושואיה). מסלול הרכבת עובר לאורך עמק פיקו אל ערוץ טורו ואז לתחנת קסקדה דה לה מקארנה, שם הרכבת עוצרת 15 דקות, במהלכה המבקרים יכולים ללמוד יותר על ההיסטוריה והחיים של שבט יגן, הילידים. אוכלוסיית טיירה דל פואגו, כמו גם לטפס אל אתר התצפית. לאחר מכן נכנסת הרכבת לפארק הלאומי השוכן בעמק שבין ההרים, ולבסוף מגיעה לתחנה הסופית אל פארק, ממנה יכולים המבקרים לחזור לתחנת ההתחלה באותה רכבת או להמשיך בסיורם בטיירה דל פואגו.
בתרבות נפוצה
סוף הרכבת העולמית עורר השראה לזמר האמריקאי מייקל גרייבס לכתוב את השיר Train to the End of the World מתוך אלבומו Vagabond משנת 2013.
